שיר השירים 7 - Masoretic Text 15241 (7:2) מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשׂה ידי אמן׃ 2 (7:3) שׁררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשׁושׁנים׃ 3 (7:4) שׁני שׁדיך כשׁני עפרים תאמי צביה׃ 4 (7:5) צוארך כמגדל השׁן עיניך ברכות בחשׁבון על שׁער בת רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשׂק׃ 5 (7:6) ראשׁך עליך ככרמל ודלת ראשׁך כארגמן מלך אסור ברהטים׃ 6 (7:7) מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים׃ 7 (7:8) זאת קומתך דמתה לתמר ושׁדיך לאשׁכלות׃ 8 (7:9) אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שׁדיך כאשׁכלות הגפן וריח אפך כתפוחים׃ 9 (7:10) וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישׁרים דובב שׂפתי ישׁנים׃ 10 (7:11) אני לדודי ועלי תשׁוקתו׃ 11 (7:12) לכה דודי נצא השׂדה נלינה בכפרים׃ 12 (7:13) נשׁכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שׁם אתן את דדי׃ 13 (7:14) הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשׁים גם ישׁנים דודי צפנתי׃ |